ההשפעה של הגבלה קלורית על הזדקנות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב print

הארכת תוחלת החיים והאטת ההזדקנות היא משאלת ליבם של אנשים רבים. לא מעט משאבים מופנים לשם פיתוח שיטות וטיפולים לצורך השגת מטרה זו. האם הפתרון טמון בתזונה שלנו? מאמר זה מציג סקירה קצרה על ההשפעה של הגבלה קלורית על ההזדקנות.

טל בן משה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שיתוף ב twitter

השפעת התזונה שלנו ככלל וההשפעה של הגבלה קלורית בפרט על ההזדקנות היא אולי אחד מהדברים המעניינים והחשובים ביותר שנחקרים ונחקרו. הזדקנות היא הגורם המרכזי לשלל מחלות כרוניות ומוגבלויות שונות ונראה שלהגבלה קלורית יש טווח רחב של השפעות חיוביות בכל הנושא של עיכוב ההשפעות השליליות של ההזדקנות החל מבעיות קרדיו-מטבוליות ועד לסרטן ובעיות נוירולוגיות שונות וכמובן על תהליך ההזדקנות בפני עצמו. 

 למחקר על הגבלה קלורית והזדקנות יש היסטוריה רחוקה ומעניינת. כבר בתקופתו של לואיג׳י קונרו (1464-1566) אשר היה גרגרן לא קטן אנו מגלים עדויות להשפעה המטיבה של הגבלה קלורית. כאשר בריאותו של לואיג׳י התדרדרה, הוא פצח בהגבלה קלורית אשר במהלכה הוא צרך כמה מאות גרמים של מזון בכל יום ואף כתב מספר ספרים בנושא. יש הטוענים שהוא חי עד גיל 102…

 בשנת 1935, קלייב מק׳אי פרסם את אחד מהמאמרים החלוציים והחשובים ביותר בתחום אשר בחנו את ההשפעה של עיכוב התפתחותי יזום שבוצע על כמה קבוצות של  36 חולדות. אותן חולדות קיבלו כמות מזון כזאת אשר עיכבה את התפתחותן וגרמה להן להיות רזות וקטנות. החוקרים שמו לב לכך שאותן חולדות האריכו משמעותית את חייהן אל מול חולדות אשר לא הוגבלו בצריכה קלורית והתפתחו בצורה תקינה. כמו כן, נצפתה שונות בין זכרים לנקבות כך שהזכרים האריכו את חייהם ב 85% יותר ואילו הנקבות ב 5% יותר. לאחר העבודה הנוכחית החלו להתבצע שלל מחקרים נוספים אשר ניסו לבדוק את ההשפעה של הגבלה קלורית על הזדקנות. מחקרי המשך פנו לאותו כיוון ובדקו את ההשפעה של עיכוב התפתחות כתוצאה מהגבלה קלורית על עכברים, דגים ואף על יצורים מיקרוסקופים שונים ואכן מחקרים אלו המשיכו להראות את ההשפעה החיובית של הגבלה קלורית על מחלות שמקושרות עם זיקנה כמו סרטן ומחלות כלייה שונות.

 בשנות ה 70, רוי וולפורד החל לבצע מחקרים על הגבלה קלורית והשפעתה על מערכת החיסון אצל עכברים. משנות ה 70 ועד אמצע שנות ה 80 פורסמו כמה מחקרים שניסו לענות על שאלות חשובות בנושא כמו ״האם יש הגבלה קלורית אופטימלית?״ או ״האם ההשפעה קשורה לקצב מטבולי או לאחוז שומן?״. באחד מהמחקרים החשובים ביותר חולקו 6 קבוצות של עכברים אשר הכילו כ 60-70 עכברים בכל קבוצה לכמה פרוטוקולים שונים של הגבלה קלורית. כל הדיאטות הכילו כמות מיקרונוטרייאנטים מספקת בכדי למנוע השפעות שליליות כתוצאה ממחסורים. תוצאות המחקר היו מדהימות, נצפה יחס של מינון-תגובה בין גודל ההגבלה הקלורית להארכה בתוחלת החיים. להבנת המשמעות של העניין, קבוצת העכברים שצרכה כ 40% מהקלוריות של קבוצת ה״אכילה החופשית״ (אין הגבלה קלורית) חיה בממוצע כ 53 חודשים בעוד שהממוצע של קבוצת האכילה החופשית היה 35 חודשים. באותו זמן נתון זה נחשב לתוחלת החיים הארוכה ביותר אשר נצפתה בעכברים. ממצאים אלו הראו בצורה מעולה שיש השפעה ישירה להגבלה קלורית על תוחלת החיים. 

שימו לב להבדל בתוחלת החיים בין קבוצת הביקורת (NP) לבין שאר הקבוצות שביצעו הגבלה קלורית כזו או אחרת

בשנת 1986 פורסם ספר שנקרא The Retardation of Aging and Disease by Dietary Restriction שהוא בעצם האינציקלופדיה של תחום המחקר על הגבלה קלורית והשפעתה על הזדקנות. אחת מההמלצות העיקריות של אותה אינציקלופדיה הייתה להתחיל ולהעביר את המחקר מחיות אל בני אדם. הזדמנות שכזאת הגיעה לא מעט אחרי פירסום האינציקלופדיה עם פרוייקט ״Biosphere 2״.
Biosphere 2 היא מערכת אקולוגית סגורה אשר בחנה אם בני אדם יכולים לשרוד בסביבה סגורה המזינה את עצמה במשך זמן כמו במסעות לחלל. וולפורד (מהמחקרים על עכברים) היה אחד מהחוקרים אשר שהו בתוך המערכת למשך שנתיים. אחד מהדברים המעניינים שהיו בתוך המערכת הזאת היה זה שהמערכת יכלה להפיק כמות קלוריות נמוכה יחסית וכך יצא שאלו שחיו בה צרכו בין 1750 ל 2100 קלוריות ליום (12% חלבון, 77% פחמימה, 11% שומן) ומצב זה גרם לירידה גדולה במשקל (19% אצל הגברים ו 13% אצל הנשים). וולפורד חקר את השינויים אשר אותם אנשים חוו ותיאר אותם כזהים לשינויים אשר העכברים והחולדות חוו בזמן המחקרים הישנים כמו ירידה בלחץ הדם, ירידה בשומנים בדם, בגלוקוז ובהורמונים נוספים. כל הנבדקים היו בעלי יכולות פיזיות ומנטליות גבוהות לאחר שנתיים של מחיה ב Biosphere 2. 

בשנת 1989, 76 קופי רזוס ״השתתפו״ במחקר אשר בו חלקם יכל לאכול כמה שרצו וחלקם ביצע הגבלה קלורית של 30% ממה שהיו זקוקים לו. הקבוצה שביצעה את ההגבלה הקלורית האריכה את חייה וכמו כן נצפו שינויים מטיבים בכל מה שקשור לאפקטים של הזדקנות שקשורים גם לבני אדם כמו סרקופניה והזדקנות המוח. מחקר דומה אחר הראה את אותם שיפורים פיזיולוגיים אבל לא הצליח להראות הארכה בתוחלת החיים. 

לסיכום, יש לנו כמה מחקרים יפים אשר הניבו ראיות טובות לכך שישנה השפעה מטיבה להגבלה קלורית. רוב רובם של המחקרים בוצעו על חיות מעבדה ולכן לא כל כך פשוט להסיק לגבי ההשפעה על בני אדם לאורך זמן כי כמובן שמחקרים ישירים על בני אדם לא כל כך אפשריים וככל הנראה שבחיים לא יבוצעו אך מהמחקרים שכן יש לנו אנחנו יכולים לראות כיוון מאוד מעניין. הגבלה קלורית היא ככל הנראה שיטה אפקטיבית וזולה אך לא בטוח כמה היא ברת יישום בשל הזמינות הבלתי פוסקת של מזון והנטייה של בני אדם לאכילת יתר.

טל בן משה

בוגר קורס מדריכי חדר כושר ואימון קטינים (וינגייט), בוגר קורס מדריכי חדר כושר בכירים, מאמן קרוספיט level 1, בוגר קורס מאמנים אישיים של acsm, מנהל של קבוצת הכושר ״מדברים על כושר ותזונה״.
מתעסק בהדרכה כ-18 שנה. בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ובשלבי תואר שני.

יצירת קשר 

רפרנסים

טל בן משה

בוגר קורס מדריכי חדר כושר ואימון קטינים (וינגייט), בוגר קורס מדריכי חדר כושר בכירים, מאמן קרוספיט level 1, בוגר קורס מאמנים אישיים של acsm, מנהל של קבוצת הכושר ״מדברים על כושר ותזונה״. עוסק בהדרכה כ-18 שנה. בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ובשלבי תואר שני.