המיתוס: ״אכילת הרבה ארוחות ביום מאיצה את המטבוליזם (לרוב נאמר בהקשר של 3 מול 6 ארוחות)״.
טל בן משה
- 04/08/2018
- 16:58
האמת: ההמלצה הזאת הגיעה מההנחה שההוצאה האנרגטית עולה לאחר אכילת ארוחה (האפקט התרמי של המזון) ולכן יהיה סוג של היגיון בלאכול ארוחות קטנות ותכופות שכן "האצת המטבוליזם" תגרום לירידה במשקל.
על הנייר הנושא הזה נראה הגיוני אך כאשר מעמידים אותו למבחן, כמובן שאין בו שום דבר.
מה המחקר מראה?
סקירה גדולה בנושא הגיעה למסקנה כוללת שאין שום יתרון לכמות ארוחות גבוהה אל מול כמות ארוחות קטנה ביום. מחקרי הדגל של הסקירה היו מחקרים שהשתמשו בשיטות המתקדמות ביותר למדידת הוצאה אנרגטית (מים כפולי סימון, חדר מטבולי) [1]. לפי הסקירה, ארוחות קטנות ותכופות יותר גרמו לעלייה בהוצאה האנרגטית לפרק זמן קצר יותר ואכילת ארוחות גדולות בתדירות נמוכה גרמה לעלייה בהוצאה האנרגטית למשך זמן ארוך יותר כך שבסופו של דבר התוצאה הסופית הייתה זהה.
מחקר אחד הראה אפילו טרנד הפוך במקצת – מעט ארוחות גרמו דווקא ליתרון מטבולי קטן [2].
מחקר נוסף הדגים שאין כל יתרון בניצול שומן באכילת 3 ארוחות מול 6 ארוחות [3].
מחקר שבוצע על 27 אנשים בעלי השמנת יתר מצא שלאחר 12 שבועות לא נמצא כל יתרון באכילת 3 ארוחות מול 6 ארוחות בהקשר של ירידה במשקל [4].
חשוב לזכור!
ההגבלות החשובות בנושא הן בהקשר של צריכת חלבון: המחקר מראה שככל הנראה יש יתרון קטן לאכילת חלבון תכופה יותר (כל 3-4 שעות) בהקשר של בניית מסת שריר. תאבון: אין תוצאה מובהקת אך מי שיותר נוח לו להתמיד עם מעט ארוחות אז מעולה ומי שצריך יותר ארוחות גם כן מעולה, רק לא לחשוב על כך במונחים של עדיפות מטבולית.
שורה תחתונה:
אכילת ארוחות תכופות איננה "מאיצה את המטבוליזם" ותגרום לאותו אפקט כמו אכילה של מעט ארוחות.
רפרנסים:
1. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9155494
2. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22719910
3. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23404961
4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20847729
רפרנסים נוספים שלא נדונו:
5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17413096
6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19566598
7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19943985